החלטה בתיק ב"ש 10457/07

לפני בקשה לעיון בחומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב - 1982.

נגד המבקש הוגש ביום 12.11.07 כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של אינוס, התפרצות למקום מגורים ואיומים שבוצעו לפי הטענה ביום 1.11.07.

התלונה הגיעה לראשונה למשטרה הפלשתינית שהגיעה למקום ועצרה את המבקש. זמן קצר לאחר מכן, ביום 4.11.07, הועבר הטיפול בתלונה למשטרת ישראל הואיל והמתלוננת והמבקש הינם תושבי ירושלים. כיום כולל תיק החקירה של משטרת ישראל גם מסמכים וחוות דעת מומחה מהמחלקה לזיהוי פלילי במשטרה, הנוגעים לדגימת D.N.A שנלקחה מהמבקש.

בבקשתו לגילוי חומר חקירה שהוגשה ביום 31.12.07, טען המבקש כי ביום 9.12.07 ביקש סנגורו לעיין בתיק המחלקה לזיהוי פלילי. לדבריו הפרקליטה השיבה כי החומר בתיק צולם והוא נמצא ברשותה וניתן לצלמו למעט שני מסמכים שאינם קשורים לחקירה. עוד נאמר לו על ידי הפרקליטה, כי אם הוא איננו מסתפק בצילומים של התיק וברצונו לעיין בתיק המז"פ המקורי, יוכל לעשות כן בנוכחותה לאחר שתוציא ממנו מסמכים שאינם מהווים חומר חקירה.

לדברי הפרקליטה, הסנגור לא חזר אליה בבקשה לקבוע מועד לעיון בתיק מז"פ המקורי. אשר לפרטים שנדרשו בבקשה לגילוי חומר חקירה, הרי שהיא לא קיבלה כל פנייה בנדון מאת הסנגור ונודע לה על בקשתו זו רק לאחר שהבקשה הוגשה לבית המשפט.

המסקנה המתבקשת מהאמור לעיל היא כי בקשה זו לגילוי חומר חקירה הוגשה טרם זמנה ומן הראוי היה לדחותה על הסף ולהפנות את הסנגור לעיין תחילה בחומר שהוצע לו ולמצות את ההליך מול הפרקליטות. אני נמנעת מלעשות כן ומחליטה לדון בגוף הבקשה רק כדי למנוע עיכוב נוסף שעלול  לשבש את המועדים שנקבעו לקיום המשפט.

הבקשה לגילוי חומר חקירה כוללת תשעה סעיפים. בסעיף הראשון נתבקשה המשיבה להעביר לסנגור את רשימת החומר שנאסף או נרשם בידי הרשות החוקרת. באת כוח הפרקליטות השיבה כי רשימה זו נמסרה כבר לסנגור והפנתה לרשימה המצויה בתיק החקירה ומכונה "מפתח תיק". עיון ברשימה זו מלמד כי היא עונה על דרישת החוק ומכאן שלא היה מקום לבקשה ככל שהיא נוגעת לסעיף זה.

בסעיף השני מתבקשת המשיבה לאפשר לסנגור לעיין ולהעתיק את תיק החקירה שנוהלה על ידי המשטרה הפלשתינית. הפרקליטה השיבה כי בידי התביעה אין חומר חקירה נוסף שנתקבל מהרשות הפלסטינית מלבד זה שהועבר לנאשם. לדבריה, בתחילה הועבר על ידי המשטרה הפלשתינית רק חלק מהחומר ולאחר פנייה נוספת מצדם לקבלת כל חומר החקירה באמצעות לשכת התיאום והקישור, התקבל חומר נוסף, שכולו הועבר לעיון הסנגור. בתגובה לכך ביקש הסנגור כי הפרקליטות תפנה פעם נוספת לרשות הפלשתינית בדרישה לקבלת כל חומר החקירה שנאסף על ידה. הפרקליטה השיבה לכך כי בהעדר אינדיקציה לקיומו של חומר חקירה נוסף המצוי בידי המשטרה הפלשתינית אשר לא הועבר למשטרת ישראל, אין מקום להיעתר לבקשה. עמדה זו של הפרקליטות מקובלת עליי. עם זאת, לפנים משורת הדין ובתשובה לשאלתי, הודיעה הפרקליטה כי חרף קשיי תקשורת עם המשטרה הפלשתינית, ייעשה ניסיון נוסף לוודא עמה שאכן כל החומר שבידה הועבר למשטרת ישראל.

בסעיף השלישי מתבקשת המשיבה להעביר לסנגור הודעה מאת המבקש שנגבתה על ידי המשטרה הפלשתינית ביום 1.11.07 שעה 11:00. הפרקליטה השיבה כי ההודעה שבידה נמסרה לסנגור. מדובר במסמך מצולם בלתי קריא שהועבר אליה בצורתו זו. לדברי הפרקליטה, משטרת ישראל ניסתה ליצור קשר נוסף עם המשטרה הפלשתינית בנושא, אך זו דחתה אותה ב"לך ושוב" ולא המציאה עד היום העתק קריא של ההודעה. בנסיבות אלה אני מורה כי הפרקליטות תעשה ניסיון נוסף לקבלת העתק קריא של מסמך זה.

בסעיף הרביעי מתבקשת המשיבה להציג לעיונו של הסנגור "כל מזכר ו/או תרשומת ו/או מסמך שהוחלף בין הפרקליטות ליחידה החוקרת בקשר לתיק החקירה". הפרקליטה השיבה כי כל תיק החקירה צולם והועבר לעיון הסנגור למעט חמישה מסמכים שאין חובה למסור לנאשם במסגרת חומר חקירה. מדובר בשלוש תרשומות פנימיות, יומן חקירה שתוכנו הועבר לסנגור למעט הנחיות שהחוקרים כתבו לעצמם ומסמך שאינו רלוונטי לחקירה. המסמכים נשארו בתיק החקירה אך נסגרו באטב ונרשמה עליהם הסיבה לכך. הסנגור חולק על עמדת התביעה וטוען כי יש לגלות מסמכים אלה במסגרת חומר חקירה. לטענתו, מקום בו מדובר בתרשומות בין הפרקליטות למשטרה ובין החוקרים לאנשי מז"פ, בשונה מתרשומות בין החוקרים או הפרקליטים לבין עצמם, יש להחיל את חובת הגילוי שבסעיף 74 גם על תרשומות פנימיות. יצוין כי בתשובה לשאלת בית המשפט בנוגע לקיומה של פסיקה התומכת בטענה זו השיב הסנגור כי ימציא פסיקה מתאימה, ואולם פסיקה מעין זו לא הומצאה.

לגופו של עניין, אין לקבל את עמדת הסנגור.

התכתבויות פנימיות בתוך המשטרה והפרקליטות בנוגע לחקירה, אינן מהוות בדרך כלל "חומר חקירה". תרשומות אלה אינן בגדר ראיה, אין בהן מידע רלוונטי מעבר למידע שבחומר החקירה, ואין בהן כדי לתרום לגילוי האמת (ראו למשל בש"פ 5425/01, יאסין אל חאק נגד מדינת ישראל; בש"פ 7008/97 מדינת ישראל נגד הורוביץ). לעניין זה לא ראיתי לייחס נפקות להבחנה שביקש הסנגור לערוך בין תרשומות שהוחלפו בין החוקרים לבין עצמם לבין תרשומות שהוחלפו בין החוקרים לאנשי מז"פ או לפרקליטות.

מעבר לכך, עיון בחמשת המסמכים שבמחלוקת מלמד כי הם אינם מהווים חומר חקירה כמובנו בסעיף 74. אחד המסמכים כלל אינו רלוונטי לחקירה ושאר המסמכים כוללים תרשומות פנימיות שעניינן מטלות שעל החוקרים לבצע, הערותיהם ודיווחים על שיחות בין החוקר לפרקליטה. לפיכך אין מקום להיעתר לבקשה לעיון במסמכים אלה.

בסעיף החמישי מתבקשת הפרקליטות להתיר לסנגור לעיין בכל המזכרים שנערכו על ידי החוקר רפאל אלבז ביום 20.11.07. עו"ד כהן השיבה כי לא מצוי בתיק החקירה מזכר כלשהו מתאריך זה. לכן, יש לדחות בקשה זו.

סעיפים 6 עד 9 עניינם בחומר המצוי בתיק המעבדה לזיהוי פלילי הקשור לחקירה. כאמור, הפרקליטה העבירה לסנגור צילום של כל המסמכים שבתיק למעט שני מסמכים הנוגעים לפרופיל  D.N.Aשל שני אנשים (יוסי אלחרר ואשרף דאר האדי) שאינם קשורים כלל לחקירה. שני המסמכים השתרבבו בטעות לתיק מז"פ הנוגע לחקירה ואף הסנגור לא טוען כי יש אינדיקציה כלשהי להיותם קשורים לחקירה. להערכת הפרקליטה המסמכים הגיעו למעבדה יחד עם המסמכים הנוגעים למבקש ואנשי המעבדה טעו לסבור בתחילה שמדובר בחקירה אחת. בנסיבות אלה, אין מקום להתיר את העיון בשני מסמכים אלה. אשר לעיון במסמכים המקוריים המצויים בתיק מז"פ, אני מפנה להחלטתי בנושא מיום 9.1.08 לפיה אם יבקש זאת הסנגור, ייקבע לו מועד מיידי לעיון בחומר.

כפוף לכל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים בפקסימיליה.

ניתנה היום, ג' בשבט תשס"ח (10 בינואר 2008), בהעדר הצדדים.